המושג פינוי בינוי מתייחס אל סטטוס של שטח עירוני אשר נמצא במצב שבו הוחלט להרוס את בנייני המגורים הישנים ולבנות חדשים. מדיניות זו הפכה לרשמית על ידי משרד השיכון בשנת 1998 והוא הסמכות להכריז על השטח ככזה, באמצעות צו שתוקפו 6 שנים.
בדומה לתמ"א 38, גם כאן נדרשת התקשרות בין דיירים ליזמים. בדרך כלל אזורי פינוי בינוי יתייחסו לשטחים שמאופיינים ברמת חיים נמוכה ולכן, תוספות של זכויות בנייה והטבות מיסוי מאפשרות לשקם את השכונות, להקים תשתות משופרים ולבנות בניינים חדשים.
פינוי בינוי כפיתרון למצוקת קרקעות
פרויקט פינוי בינוי התפתח בעקבות מצוקת קרקעות, במיוחד במסגרת השטחים הפתוחים שממוקמים מחוץ לערים. גדילת האוכלוסייה והרצון שלה להתיישב בסמוך למרכזי הערים, כלומר בפרברים, יצרו ביקוש רב לבניינים כאלו והטיפול בהיעדר קרקעות הופנה אל פרוייקט פינוי בינוי.
איש העסקים צבי גולדפינגר מסביר כי חוסר היכולת לטפל בשטחים עירוניים ישנים הביא לכך שההכרזה על פינוי בינוי תוביל לשימוש יעיל יותר בקרקע. במסגרת התכנית נבנים בנייני מגורים המכילים יותר יחידות דיור וכן, שטחים ירוקים המשפרים את נראות פני העיר.
כיצד מתבצע פרויקט פינוי בינוי?
הפינוי דורש פיצוי של תושבי המקום, מציאת דיור חלופי באותו מתחם או במקום אחר. במקרים של פינוי בינוי מוצלח הדיירים הוותיקים מרוויחים כביכול את ההפרש שבין ערך הדירה החדשה שלהם לערך הדירה הישנה, מבלי שהשקיעו כסף בפעולת ההשבחה.
צבי גולדפינגר מציין כי הפרויקט מתבצע דרך פניה של יזם אל דיירי הבניין או אל קבוצת בניינים ומחתים אותם על ההסכמה. חוזה זה כולל הבטחה לדירה חדשה בשטח זהה או גדול יותר במסגרת זמן של 3 שנים.
כמו כן, מבטיח היזם תשלום שכר דירה בזמן הבנייה ותשלום ארנונה. לאחר מכן הורס היזם את הבניינים ובהתאם להיתר שקיבל מקים בניינים חדשים, גבוהים יותר ובעלי מספר רב יותר של יחידות דיור. חלק מהדירות ניתנות לדיירים הישנים וחלק נמכרות לחדשים. היזם מרוויח כתוצאה ממכירת הדירות החדשות שנבנו.